כבר שנים רבות שלא ראה אור בספרות העברית רומן חניכה משמעותי כמו זה של משה סויסה המתרחש בשיכון שבו מתקבצים עולים חדשים מכל הגלויות. משה סויסה מתאר ברומן בעל סממנים סמי-אוטוביוגרפיים חיים ססגוניים בבלוק צפוף בבית שמש, על קשת דייריו המאוד צבעונית: רב אדוק המתגלה כפרח כמורה לשעבר, שמש של בית כנסת שנולד בקבר וכומס סוד שגיבור הרומן מנסה לפענח, ממזר שאינו ממזר, נזירה גרמניה, זונה שאינה זונה ועילוי תורני שהוא מעין אלישע בן אבויה מודרני, גאון שנכנס לפרדס, ומשפיע לא במעט בהשקפותיו על גיבור הסיפור, נער דתי-חרדי הצומח לעינינו.
"העילוי" משתייך לסוגה של ספרות אמונית, שאיתה מזוהים סופרים ידועים כמו חיים באר, הרב חיים סבתו, דב אלבוים ואחרים, אך הוא סולל לעצמו דרך עצמאית משלו וניכר שמדובר בכותב בעל 'קול' בשל וסגנון מושך והומוריסטי, העשוי לדבר אל מעגלי קוראים נרחבים.
